מה הקשר בין חמלה ליעילות?

מה הקשר בין חמלה ויעילות

רוצים לפגוש את עצמכם בגדולתכם?

בואו נפגש!

השאירו פרטים:

שיט, שוב עליתי באש ונשרפתי עד עפר. שיתוף אישי #1536 ;-) מוגש כשרות לציבור.                           "אחרי החגים 2019"

הגיע הזמן לומר את האמת העירומה. כשחזרתי מתאילנד לא הייתה לי נחיתה רכה בכלל. שני חוזים גדולים לעבודה באירגונים "ירדו מהשולחן" אחרי חתימה, בגלל נסיבות שאינן תלויות בי ועם חזרתי נאלצתי להתמודד עם מחסור כלכלי בלתי צפוי.

האמת היא שהתיאשתי באמת ובתמים. הרגשתי שאותו סיפור ישן עם זקן בא לבקר אותי והרגשתי שזה לא פייר. אני מתנהלת באחריות. מתכננת את הלו"ז, מחוברת לכספים, מחוברת למלא מלא עולמות תוכן הדורשים ממני מגוון אדיר של כישורים. אני מתחדדת, לומדת, משתפרת, מתקדמת, פועלת עוד צעד ועוד צעד בכל יום. 

אני אחד האנשים הכי אחראיים שאני מכירה ובאמת שאני ממש טובה במה שאני עושה, אז מה זה הסיפור הזה עכשיו???

הרגשתי שנשבר לי האמון בעולם הזה ובעצמי. לא הבנתי "מה לא בסדר בי". התבעסתי על עצמי שאני שוב ב"לופ" של עוף החול, שעולה באש, נשרף עד עפר ונולד מחדש...

למרות שהרגשתי ממש זוועה, בדיעבד אני רואה שעשיתי את כל הדברים הנכונים בשביל "ללכת עם הגל הזה עד הסוף למטה ולצאת מהצד השני שלו.

והנה מה שעשיתי:

  •   השגתי לעצמי עזרה. יצאתי החוצה וביקשתי תמיכה. קבעתי טיפולים תומכים לגוף ולנפש, ביקשתי בלי שיהיה אכפת לי אם אני אקבל "כן" או "לא". ביקשתי כהצהרה שאני מוכנה למצוא את הדרך הקלה וגם להיות מוזנת מבחוץ ולא רק מבפנים כמו שאני רגילה כל כך.

  •  לקחתי לי שבוע ימים של חופש מוחלט. מנוחה. שינה. הזנה והנאה. הבנתי שפעולה מתוך לחץ לא תהיה אפקטיבית, אז פשוט חדלתי מפעולות. צמצמתי את התקשורת החוצה. טיפלתי רק במה שהיה הכרחי. לא יזמתי שום דבר חדש ועשיתי מעשים ממש ממש קטנים של אהבה עצמית, כמו ללכת לסאונה אינפרא אדום בסופ"ש, להקשיב למדיטציות מיטיבות, או ללכת לשיעור יוגה.

  • אחרי שבוע מנוחה – השקעתי שבוע שלם בניקיון. ניקיון של הארון, כביסה, חשבונות, מסמכים, חיבור כלכלי, תוכניות, יחסים, סידרתי מגרות, תייקתי מסמכים, חזרתי לאנשים, סידרתי את היומן, חזרתי לרוץ ולפילאטיס.  עשיתי מקום לדברים החדשים להגיע, ואז, באופן טבעי, הריק שלי התחיל להתמלא בלקוחות, תלמידים, הרצאות, שיתופי פעולה והמון המון אהבה ותודה.

אחרי זה פשוט חזרתי לעבודה שלי – שמעוררת בי השראה.

עכשיו שימו לב לחוויה המהפכנית שחוויתי במהלך ה"מופע" הישן הזה:

הקול ההוא שהיה "יושב" עלי כשלא הייתה לי אנרגיה לפעול והיה לוחש לי דברים כמו: את לא בסדר. למה לא עשית? זה לא אחראי. היית צריכה, היית אמורה, את לא יכולה, זה לא ישנה כלום בכל מקרה" – אותו הקול החפרני, המתלונן, השופט, המלקה – נעלם מחיי!!!! קולטים את זה????

זה בעיני Big deal!

האמת היא שזו הפעם הראשונה שאני אשכרה סומכת על עצמי ב 100%, על מה שאני כן ולא עושה, על הקצב שלי, על הבהירות והאחריות שלי. אני סומכת על דרך היצירה שגיליתי שקיימת בעולם הזה. אני סומכת שכשנותנים לתודעה את התנאים הנכונים – היא מניבה.

והנה – אני ממש עכשיו בתוך ההתנסות המופלאה של יצירה רכה, אוהבת, חומלת ובוטחת – כמו שלא ידעתי מעולם.

אני מנקה את המרחב באופן אינטואיטיבי, משקיעה את הזמן שלי בדברים חשובים בכל יום, הקורסים מתמלאים בקלות, היומן שלי גדוש ומלא באימונים, בפגישות היכרות, בפגישות עבודה ובזמני יצירה. העבודה שהשקענו בבניית משפכים, דפי נחיתה, ועוד מיליון דברים אחרים שאני לא אלאה אתכם בהם – מתחילה להניב.

מעיין היצירה נפתח בי. התאהבתי מחדש בעבודה שלי. התחדדתי ברמות א-ח-ר-ו-ת, אני עושה את כל זה ועדיין נחה מלא! ויותר מכל – נוכחתי לדעת שההוראה שלי היא נפלאה, היא עובדת והיא כבר בתוכי!

למרות ש"שכחתי" שם בחושך את הנפלאות שלי והרגשתי כמו ילדה קטנה שרוצה שאיזה מבוגר אחראי אחר ינהל את העניינים – עדיין פעלתי בצורה מאד מאד מועילה במרחב.

וכשאני מתבוננת אחורה – על החשכה האיומה שחוויתי לפני כשלושה שבועות,

אני כבר יודעת – שאמנם אי אפשר באמת "לצאת מהלופ" של האור והחושך, אבל אפשר להתנהג לעצמינו יפה בעת שאנחנו מתמודדים עם החשכה שיש בחיים של כל אחד.

כתבתי את הפוסט הזה לכל האנשים האחראים שם בחוץ שיש להם את הקול הזה בראש שהם לא בסדר, לא מספיקים ולא טובים. אני פוגשת כל כך הרבה מכם.

הקול הזה מתקשר אצל רבים מאיתנו לאחריות, אבל הוא מכלה את כוחותינו. הוא לא מייצר תנאים טובים לתודעה להניב. הוא פועל על רטט של פחד ולחץ והוא לא באמת הופך אותנו ליותר אחראיים, או יעילים.

אם כבר – הוא הופך אותנו ליותר חסרי אונים – שזה ההפך מאחריות.

כשאנחנו מתנהגים לעצמינו יפה, מסכימים לקבל, מטפחים את עצמינו ונותנים לעצמינו רשות – אז התודעה שלנו מקבלת את התנאים האופטימלים והיא מניבה, ואז אנחנו פועלים בדרכים יעילות להגשמת הרצונות שלנו.

בשביל לעשות את זה – אנחנו חייבים להיות מלאי חמלה כלפי ההתנסות שלנו – גם כשהיא לא "מוצאת חן בעינינו",

לזכור שהחשכה הזו – היא רק ההפך מהאור אליו אנחנו כמהים, והיא מציגה את עצמה לפני בוא האור.

להבין שכשהיינו ילדים, אז למדנו לצמצם את עצמינו בשביל להתאים,

שנפגענו, שנלחמנו, שאיבדנו את הקשר עם הגוף שלנו.

ושכולנו – כולנו סה"כ בני אדם שעושים כמיטב יכולתם.

כולנו רוצים להיות אחראיים. כולנו רוצים להיות מאושרים ומצליחים בדרכנו.

כולנו עוברים משברים.

כולנו הולכים לפעמים לאיבוד.

כולנו חווים כאב, פחד, עצב ולחץ. ככה זה להיות בן אדם.

ולכן, זה לא חשוב בכלל כמה פעמים נפלתם, לא משנה כמה פעמים התמודדתם עם החשכה – 

מה שחשוב זה איך אתם מתנהגים לעצמיכם במהלכה.

כי זה מה שיקבע את האיכות של היצירה שלכם.

שימו לב לאיך שאתם מדברים לעצמיכם.

כשאתם עייפים למשל: תגידו לעצמיכם: כן, אני יודעת שאת/ה מאד עייפה, ותרשו לעצמיכם לנוח.

עודדו את עצמיכם, דברו מילות אהבה, תזכירו לעצמכם את הנפלאות שלכם ותדעו שלא משנה אם אתם כן או לא מחוברים לנפלאות שלכם – הן עדיין שם בכל מקרה ומה שדרוש להן בשביל להתבטא – זה טיפוח ואהבה ולא שיפוט ותלונה <3 <3 <3 בקיצר - קצת רכות לא תזיק לכולנו <3 

 ******

ואם אתם רוצים ללמוד עוד על התנאים שדרושים לתודעה שלכם כדי להניב ולייצר לכם את מה שאתם רוצים,

בקורס הנפלא "לנשום לרווחה 2020" אני מלמדת את הדרך אותה אני מיישמת בחיי שנוצרה ב-16 שנים של ניסיון בליווי יזמים, עצמאיים ובעלי מקצועות חופשיים להצלחה אישית וכלכלית.

אנחנו לומדים איך מכוננים יחסים בהירים ומיטיבים עם עצמינו, עם הזמן ועם הכסף לאורך זמן, אנחנו מתכננים את השנה מתוך חיבור לרצונות שלנו, ומשתמשים במגוון רחב של כלים מעשיים, רוחניים ותודעתיים בשביל להגשים את רצונותנו במציאות במהלך 2020. ואז אנחנו ממשיכים להפגש פעם בחודש במשך חצי שנה, כדי שהידע שאנחנו יודעים יוטמע בחיינו לאורך זמן.

קישור לקורס: https://setyourselffree.ravpage.co.il/plan2020
 

אהבתם? שתפו

כוונה המונית

בוקר של כוונה 28/6/19

ביטוי עצמי רדיקאלי

על ביטוי עצמי רדיקאלי והגשמה

פרפקציוניזם

למה השאיפה לשלמות יכולה להיות הגורם המעכב אותנו בחיים?

מלאו פרטיכם ויצאתם לדרך