ביטוי עצמי רדיקאלי

על ביטוי עצמי רדיקאלי והגשמה

רוצים לפגוש את עצמכם?

בואו נפגש!

השאירו פרטים:

מידברן 2016. הסלון. יום שישי ה-10.6 בחצות היום עליתי על הבמה המרכזית ונתתי את ההרצאה "סודות האלכימיה" כ-150 איש שבמשך שעה התאספו, התיישבו והקשיבו לי עומדת על הבמה. מדברת (לעיתים צועקת...) את האמת שלי. סיפרתי להם על הרמיס טריסמגיסטוס – אבי האלכימיה. על "המסדר ההרמטי" – שהיה מסדר האלכימאים; מעטי הסגולה שנבחרו ללמוד את סודות האלכימיה. ולימדתי אותם את שבעת העקרונות הרוחניים שכל אלכימאי צריך לדעת - אותם הרמיס לימד.

אני מלמדת אנשים על התודעה האנושית, על הדרכים ליצור מציאות ועל העוצמות שיש בתוכם כבר למעלה מ 14 שנה ועמדתי על אינספור במות במהלך דרכי. אבל מעולם לא הרשיתי לעצמי לעמוד על במה עם נוצות על הראש ושמלה מוזרה שכזו. למעשה, עוד בשנה שעברה – כשפתחתי ביחד עם השותפה שלי איילת השחר את "קבוצת הכוח" מצאתי את עצמי "מתחפשת" ולובשת את אחת מה"תלבושות הרציניות שלי" עם החליפה והחולצה המחוייטת. אף פעם לא הרשיתי לעצמי לעלות על במה עם דף אחד בלבד שכתובים בו 8 משפטים ולתת לעצמי "לעוף חופשי" לאן שהאלכימאית שבתוכי תיקח אותי. זה היה הביטוי העצמי הרדיקאלי שלי – לתת לאותה אלכימאית ביטוי מלא. להיות לגמרי בנוח בתוך עורי ופשוט להגיד את האמת שאותה כל אדם יודע לזהות בתוכו. 

מידברן היה חוויה מופלאה ומתמיהה עבורי. כמויות הקסמים שהיו שם היא באמת בלתי סבירה בעליל לכל הדעות. לאור אחד העקרונות של המידברן שגורמים לרוב האנשים לחשוב שאנחנו "חבורה של אנשים חברי רסן": "ביטוי עצמי רדיקאלי", מצאתי את הקול הכי צלול ואותנטי שלי והייתי האלכימאית שנולדתי להיות.

ואז... חזרתי לחיים והתחילו השאלות. מה באמת דרוש לנו בשביל לצאת אל העולם האמיתי בקול הכי נקי ואותנטי שלנו? איזה מן רשות אנחנו צריכים לתת לעצמינו בשביל לבטא את מי שאנחנו באמת? למה נראה שכל כך קשה לנו לקלף את השכבות ולהביא את הדבר שאותו באמת נועדנו? ואיך זה שלקח לי כל כך הרבה שנים למצוא ולהביא לקדמת הבמה את אותה אלכימאית שחיה ובועטת בתוכי בכל אותן שנים?

והנה המסקנות שלי:

  1. ביטוי עצמי רדיקאלי – אחת התובנות העמוקות ביותר אליהן הגעתי, זה שאני כאדם ואנו כחברה הגענו למצב שהביטוי העצמי שלנו רחוק מלהיות חופשי ומלא. למעשה, רבים מאיתנו חוששים שאם נרשה לעצמינו לבטא את עצמינו במלאות – אז יהיה פה כאוס שלם. כמה אנשים אתם מכירים שבאמת מרשים לעצמם להביא את עצמם למציאות באותנטיות כפי שהם באמת? כמה אנשים באמת "עושים את מה שבא להם"? מעטים הם האנשים שלא "מתכופפים" לקודים של לבוש, התנהגות ובחירות בחייהם. מעטים עוד יותר שלא מתכופפים ועדיין חווים הצלחה אישית ומקצועית. אפשר היה לחשוב שהרבה מזה קשור בנסיבות, אבל בהעדר החופש הבסיסי להיות מי שאנחנו – אנחנו מייצרים נסיבות חיים המשקפות את המגבלות שלנו. המידברן לא רק נתן לי את החופש – במובנים רבים המידברן דרש ממני לבטא את עצמי במלואי. בחברה שלנו – לבטא את עצמך במלואך נחשב לדבר רדיקאלי. האמת – התובנה הזו קצת העציבה אותי...
  2. משחק – המידברן היה מגרש משחקים גדול – "מנותק" מהעולם האמיתי של התוצאות וההכנסות. מנותק מכל זיקה מסחרית ("אי מסחריות" הוא אחד מעקרונות המידברן). פשוט מגרש משחקים גדול וחופשי. ברור לי שלעיתים קרובות מדי – אני שוכחת "לשחק". לפעמים אני לוקחת את החיים ברצינות רבה מדיי. המשחק הוא הכרחי וחיוני בשביל שנוכל למצוא בתוכנו כישרונות שלא ידענו שיש בנו, הוא הכרחי בשביל לראות אפשרויות חדשות שנמצאות "מחוץ" לקו הפעולות הלינאריות בו אנו מרוכזים, הוא מאפשר לנו לגלות דברים חדשים וללכת קדימה בלי ההיאחזות בתוצאות ובלי הסבל הנלווה לכך ומאפשר לנו פשוט לבטא את מה שיש בנו. אז תזכורת לעצמי ולכם: אל תפסיקו לשחק.
  3. ההגדרה מה הגיוני ומה אחראי - ההיגיון אומר שאני מאמנת תודעתית, מנחה ומנטורית לבעלי מקצועות חופשיים, בעלי עסקים, מאמנים ואירגונים. זו הגדרה מתקבלת על הדעת שיש לה סימוכין ומוניטין ארוך שנים. הקריירה שלי רוויה בהצלחות ובאלפי מערכות יחסים מיטיבות. תלמידים, לקוחות ושותפים לדרך. כולם נבנו לאור אותה הגדרה מקצועית. נראה שהדבר האחראי וההגיוני ביותר הוא להמשיך לטפח את אותה "פרסונה מקצועית" שהולכת בדרך כבר שנים ועושה עבודה מצוינת. למרות שזה אכן הגיוני לכל הדעות – זה לא לוקח בחשבון את הקשר הישיר שיש בין אותנטיות להצלחה ושאנשי המקצוע הטובים ביותר הם אלו שמאוהבים בעבודה שלהם. הם האנשים שמביאים את "הבפנוכו" שלהם אל העולם ויוצרים יש מאין, את התנאים בהם יוכלו להגשים את יעודם. הם האנשים שהעבודה שלהם מהווה ביטוי עצמי חופשי – של הגאוניות הלעיתים בלתי מובנת שיש בתוכם. ככל שאנחנו מאפשרים לעצמינו להשתנות ולגדול – כך ההגדרה המקצועית שלנו הופכת להיות מדויקת ואותנטית יותר והגיוני שתשתנה עימנו. לפעמים ה"הגיון" מבטא את ההיאחזות שלנו במה שקיים ומוכר עבורנו.
  4. לסמוך על עצמי  – גדלתי בבית עם אמא "רוחנית" עוד הרבה לפני שזה היה אופנתי ומיד הציב סימן שאלה גדול על שפיותך. גידלתי ציניות  כלפי רעיונות רוחניים. ציניות שהלכה והתפוגגה עם השנים לנוכח המציאות, אבל גיליתי שהיא עדיין פה, משפיעה משמעותית על הבחירות והחופש המקצועי שלי. יש לי תפיסה ישנה שרוחניות היא "לא פרקטית". (זוהי הנחת העבודה שאיתה היקום עבד כל השנים הללו כשהוא הוכיח לי את ההיפך). לפי הקול הזה - להגדיר את עצמי כאלכימאית ולעמוד על הבמה כמורה רוחנית זה לא מספיק מחובר למציאות בשביל שאנשים ירצו להקשיב. אז זו השיחה שהייתה לי מתחת לכל הדברים. לכל אחד מאיתנו יש את השיחות שלו למה לא לצאת החוצה. כי זה מפחיד... אבל השיחות "ההגיוניות" הללו תמיד "מכסות" על משהו שאנחנו לא רוצים לראות. במקרה שלי הן כיסו על האמת הברורה שלא הגעתי למקום שבו סמכתי מספיק על עצמי בשביל לצאת החוצה במלוא הדרי: עם כל ה"שגעונות" שלי. עם הברכות והכוונה. עם האמונה השלמה והאלכימיה – שאתה אני לומדת ומייצרת כבר שנים בחיי ובחיי לקוחותיי. עם כל הדרך הארוכה שעשיתי – עדיין היה בי קול קטן אך קבוע שאמר לי: "את לא מספיק", "את יותר מדי" עדיין היה בי חלק שדאג להסתיר, להקטין ולעדן את המסר שלי בשביל "שאנשים יוכלו להקשיב". אבל האמת היא שזו הייתי אני שלא לגמרי הקשבתי. זו הייתי אני שלא האמנתי ולא סמכתי במלואי על דרך ליבי. על הכשרונות שיש בי ועל החוכמה הפנימית האינסופית של גופי. וכתוצאה מכך – לא סמכתי על העולם – שיש בו מקום עבורי בדיוק כפי שאני. מי מכם שמכיר את התחושה הזו יודע שיש בה בדידות גדולה. בדידות שלא קשורה בכלל למציאות. היא קשורה לזה שלא לגמרי היה לי אותי.... אז התובנה האחרונה והחשובה ביותר: לסמוך על עצמי כי בתוך כל אחד ואחת מאיתנו יש כשרונות. ולכל אחד יש חוכמה פנימית. לכל אדם יש את ה-דבר שהוא לא פחות ממבריק בו. ולכל אחד כשרונות שמשוועים להתגלות ולכל אחד יש דרך המתאימה לו. אם נסמוך על עצמינו – נוכל למצוא אותה...

ועכשיו – כבר חודש עבר מאז, ואוטוטו האלכימאית יוצאת החוצה לעולם האמיתי.

האמת – אני משקשקת וכמו בטרנספורמציה אמיתית – אני שומעת ורואה את כל אותם הקולות שתפקידם להשאיר אותי במקום. אומרים לי: זה לא יעבוד. זה יותר מדי. זה לא מספיק. הם לא יבינו... ואני עומדת מול הקולות הללו. זקופה ובוטחת ונותנת לעצמי רשות מלאה לנוע לקדמת הבמה. בחיים האמיתיים. מתוך חופש מלא.

האלכימאית נולדה במידברן 2016 – והיא כאן כדי להישאר.

רוצים להכיר את האלכימאים הפנימיים שבתוככם? הקליקו לפרטים והרשמה לקורס (י)סודות האלכימיה 

אהבתם? שתפו

להיות עם אי ידיעה - המיומנות של העולם החדש

מדוע להיות בשלום עם חוסר וודאות זו אחת המיומנויות החשובות ביותר לכל יזם ואף לכל אדם?

מה הקשר בין חמלה ליעילות?

ולמה כדאי לנו להתנהג יפה לעצמינו

כוונה המונית

בוקר של כוונה 28/6/19

פרפקציוניזם

למה השאיפה לשלמות יכולה להיות הגורם המעכב אותנו בחיים?

מלאו פרטיכם ויצאתם לדרך